שאלות ותשובות

? || מה זה “דואר זבל”?

כל דבר-פרסומת שמועבר בתפוצה רחבה למטרה מסחרית נחשב דואר זבל. כאשר דואר הזבל מוכנס לתיבת הדואר, נוצר צורך לברור אותו מן הדואר הרלוונטי ודבר זה מהווה מטרד. כאשר משליכים את דואר הזבל, הוא יוצר אשפה. כאשר דבר פרסומת מוצמד לחלון הרכב, הוא מהווה מקור ללכלוך ואף מסכן את מנגנוני החלונות ואת בטיחות הנוסעים.


? || מדוע איננו מעוניינים לקבל דואר זבל?

הסיבות לכך מגוונות. ראשית, מדובר בצורך לחסוך בנייר ולהפחית את כריתת העצים. מאחר והנייר עליו מודפסות הפרסומות בדואר הזבל עשוי מעצים, צמצום השימוש בו יפחית את הצורך לכרות עצים חדשים. שנית, מדובר ברצון להפחית את הלכלוך בערים ואת כמות הזבל במזבלות. לא אחת אנו מוצאים את עצמנו נאלצים להחליט מה לעשות עם דבר פרסומת שהוצמד לחלון הרכב שלנו- אנו מחפשים פח קרוב כדי להשליך אליו את הזבל, ובמקרה ואין כזה בקרבת מקום אנו נאלצים להניח את דבר הפרסומת בתוך הרכב שלנו ולסבול מלכלוך. אם נפחית את כמות הזבל הלא הכרחי, נוכל לחסוך בכמות הזבל שאנו שולחים למזבלה. כתוצאה מכך הרשות המקומית תחסוך בכסף, קצב ההתמלאות של המזבלות יפחת, והסביבה תרוויח מכך. לבסוף, מדובר בנטילת שליטה על המרחב הפרטי. הרכב ותיבת הדואר הם רכושנו. זוהי זכותנו להחליט מה יוצמד אליהם, אם בכלל.

 

|| מה יעשו המפרסמים?

בעלי העסקים טוענים שחלוקת פליירים ופרסומות בתיבות הדואר ועל שמשת הרכב היא האמצעי העיקרי עבורם להגיע ללקוחותיהם, מאחר ושאר האפשרויות יקרות מידי. הם צודקים בכך. אך יש דרך לייעל את חלוקת הפרסומות באופן שישפר את המצב עבור כולם. מדבקה קטנה על תיבת הדואר או שמשת הרכב מציינת בפני מחלק הפרסומות שאיננו מעוניינים לקבל דואר זבל, ושסביר שנשליך את הפרוסומות שלו מיד עם קבלתן. בזכות המדבקה המפרסמים מתמקדים רק באזרחים המעוניינים לקבל את המסר הפרסומי שלהם, שיקראו אותו ויקלטו את המסר שלו. מנגד, רצונו של כל מי שאינו מעוניין לקבל דואר זבל יכובד במלואו. כך למעשה הוצאנו את התוכן מן הביטוי "דואר זבל" מאחר ואין מדובר בזבל, וכולם יוצאים מנצחים.


? || האם דואר הזבל נכלל בחוק הספאם?

לא דואר זבל מנייר. בנוסח החוק נכלל ספאם דרך דואר אלקטרוני, פקס, שיחות טלפון ומסרונים. היה רצון להכניס לחוק גם את דואר הזבל מנייר (פליירים ופרסומות), אולם הדבר נזנח לעת עתה.


? || מהו חוק הספאם?

חוק הספאם, או בשמו הרשמי "חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס'ח-2008", הינו התיקון ה-40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 ונכלל בו כסעיף 30א. תיקון זה, שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008, מחיל כללים על הפצת דואר זבל באמצעים אלקטרוניים. חוק זה הינו הסמכות העליונה בכל נושא הסדרת חלוקת דואר הזבל בישראל. להורדת נוסח החוק


? || האם מחלקי דואר הזבל מחוייבים לכבד את המדבקה?

באמצעות המדבקה אנו אומרים למפרסם: אנא כבד את רכושי ופרטיותי, איני מעוניין לקבל את הפרסומת שלך. אנו מקווים להפיץ את המדבקה בקרב אנשים רבים ככל שניתן ולפנות לכנסת בבקשה לכלול את המדבקה בחוק הספאם. באמצעות המדבקה, אנו בוחרים במודע שלא לקבל דברי פרסומת ויש לכבד זאת.

 

? || מדוע המדבקה עולה כסף?

פרוייקט "בלי זבל בבקשה" הוא פרוייקט ללא מטרות רווח. אין לו בעלי מניות או בעלי עניין. הפרוייקט לא נהנה מסיוע כספי מאף קרן או מוסד נדבני. אולם, כל התפתחות דורשת משאבים, ואנו מאמינים שהאופן הצודק ביותר לגייס את המשאבים הללו הוא דרך האנשים שלוקחים בה חלק ונהנים ממנה. לכן בחרנו לגבות תשלום על המדבקה, ולגייס באמצעות זאת את הכסף הדרוש לנו.


? || מדוע לא לאסור כליל על חלוקת דואר זבל?

הסיבה היא שהעסקים הקטנים זקוקים לו כדי לפרסם את עצמם ולהתפתח. לעסקים הקטנים אין משאבים רבים לפרסום והם זקוקים לדרך זולה למשוך לקוחות. אנו מבינים זאת ולכן איננו מתנגדים לחלוקת פרסומות מקומית. אנו מעוניינים לתת לכל אדם את האפשרות לבחור שלא לקבל פרסומות כאלו.


? || מדוע העסקים הקטנים חשובים לכלכלה?

עסק קטן הוא עסק מקומי, והוא חלק מהקהילה. הקהילה בנוייה מבעלי מקצועות מומחים ומצויינים שמקדמים ומעשירים אותה. מכל הבחינות- עדיף לרכוש מוצר או שירות מעסק קטן שנמצא בקרבת מקום. כשלקוח נעזר בעסק מקומי, כל הקהילה מרוויחה: כספו של הלקוח נותר בקהילה ומעשיר את כולם (הוכיח זאת הכלכלן ג’ון מיינרד קיינס). הכסף עובר מיד ליד ובדרך עושה את כל חברי הקהילה מעט עשירים יותר. בנוסף מדובר ברווח סביבתי- כשלקוח רוכש מוצר או שירות מעסק מקומי הוא חוסך בזיהום שנגרם מעלויות תחבורה (שלו, של מוצרי הגלם, של העובדים). חבל לרכוש מוצר שהגיע מארץ רחוקה- כשנרכוש אותו, כספנו יעבור לארץ הרחוקה, וכדור הארץ ייפגע מן המזהמים שנפלטו עד שמוצר זה הגיע לחופנו.


? || מה אוכל לעשות?

אנא הפץ את פרוייקט “בלי זבל בבקשה” בקרב חבריך ומכריך. יחד נוכל לשפר את המצב. 



דואר זבל